גזר דין בתיק ת"פ 31434-05-11

1.         כתב אישום זה כנגד מפעלי נייר ירושלים ונאמן (2000) בע"מ  (להלן - הנאשמת) הינו בגין 2 אישומים. האחד, אי תשלום פדיון חופשה לעובד בסיום העסקתו, עבירה לפי סעיפים 13, 28 (א)(2) ו - 29 לחוק חופשה שנתית, התשי"א - 1951. השני, בגין ניכוי שלא כדין משכרו של העובד, עבירה לפי סעיפים 25א (6) ו-25ב(ג) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 (בכתב האישום נכתב בטעות סעיף 25ב(2)).  

2.         עובדות כתב האישום -

            א.         אישום 1 -

בביקורת שנערכה ביום 28.1.10 נמצא כי הנאשמת העסיקה את העובד עמרי בן איון מבלי ששילמה לו, בסיום העסקתו, פדיון חופשה, וזאת בלי צידוק מספיק ותוך זמן המתקבל על הדעת ובניגוד לחוק.

ב.         אישום 2 -

בביקורת שנערכה ביום 10.6.08 נמצא כי הנאשמת העסיקה את העובד שלמה רון (להלן - העובד) מבלי ששילמה לו בסיום עבודתו פדיון חופשה. כמו כן הנאשמת ניכתה, בחודשים 4/07 ו - 7/08, כספים משכרו של העובד ולא העבירה את הסכומים למי שלו מיועדים הסכומים תוך 30 ימים מיום הניכוי.  

3.         הנאשמת היתה, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, חברה בע"מ אשר ניהלה מפעל בקרית גת. יצוין כי כתב האישום המקורי הוגש גם כנגד מנהל החברה, אשר מסעוד נאמן, אולם במסגרת הסדר בין המאשימה לנאשמת, נמחק כתב האישום כנגדו.

4.         הנאשמת הודתה בעובדות המפורטות בכתב האישום ללא ניהול הוכחות והורשעה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום.

5.          טיעוני המאשימה לעונש -

א .         לנאשמת  אין הרשעות קודמות בבית הדין;

ב.         כתב האישום עוסק בשלושה אישומים בעקבות שתי ביקורות שונות שנערכו בנאשמת; האחת מחודש יוני 2008 והשניה מחודש ינואר 2010. בשתי הביקורות נמצאה עבירה של אי תשלום פדיון חופשה במועד ועבירה נוספת ביחס לניכוי משכר עובד ללא העברה במועדים הקבועים בחוק.

ג.          באשר לעבירת ניכוי משכר שלא כדין - מדובר ב- 15 יחידות עבירה בהתייחס לעובד אחד, זאת הואיל והנאשמת לא העבירה את הניכויים שביצעה ממשכורתו של העובד במועד מחודש 4/07 ועד חודש 7/08. מדובר בעבירה חמורה החותרת תחת יסודות קיום חברתי משותף שמחייב יכולת לאכוף את הנורמות החקוקות ופוגעת בסדרי השלטון והמשפט.

ד.         חוק הגנת השכר קובע קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61 (א)(4) לחוק העונשין על ביצוע עבירה של אי העברת כספים שנוכו משכרו של עובד היינו, פי חמישה מסך 225,000 ש"ח וסה"כ 1,125,000 ש"ח ביחס לכל חודש עבירה. על כן, בגין 15 יחידות עבירה מושא כתב האישום הקנס המירבי הינו 16,875,000ש"ח.

ה.         באשר לעבירת אי תשלום פדיון חופשה - כתב האישום עוסק ב - 2 עבירות במועדי ביצוע שונים. הקנס הכספי הקבוע לעבירה זו עומד על סך 14,000 ש"ח לכל עבירה ובענייננו 28,000 ש"ח. תכליתם של חוקי המגן הינה להבטיח את זכויותיהם של העובדים. הנאשמת חטאה ביחס לשני עובדים בשני מועדים שונים. אמנם הליקויים תוקנו על ידי הנאשמת אולם הם תוקנו באיחור ובעקבות הליך אזרחי שנוהל ביחס לעבירות מושא כתב האישום.

ו.          הואיל והכרעת הדין ניתנה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין, גזר הדין צריך שיינתן בהתאם לתיקון ובהתאם להוראות סעיף 40 (א) לחוק אשר מתווה את היתרונות והשיקולים המנחים בענישה. יש להטיל על הנאשמת קנס מרתיע בהתייחס לגובה הקנס המקסימאלי הקבוע בחוק ובהתייחס לעובדה שמדובר בסעיפי אישום מתחום חוקי המגן הסוציאליים.

ז.          על פי ת.פ. 35116-12-09 מדינת ישראל נ' לילית שמירה ואבטחה בע"מ הוטלו על נאשם שהורשע בעבירה של ניכוי שכר ללא העברה במועד 6 חודשי מאסר בפועל.

ח.         בדרך כלל בנסיבות של הסדר טיעון בשלב הזה, המאשימה מבקשת 50% מהקנס המרבי אך במקרה הזה ומאחר ובענייננו הסכום יגיע למעל 8,000,000 ש"ח, המאשימה לא תבקש כאמור ותותיר לשיקול דעתו של בית הדין בהתחשב בהיקף הקנסות המקסימאליים הקבועים בחוק.

ט.         בית הדין מתבקש לחייב את הנאשמת לחתום על התחייבות בהתאם לסעיף 72 לחוק העונשין כאשר מנהל החברה, אשר מסעוד נאמן, יהיה ערב להתחייבות הנאשמת.

6.         טיעוני ב"כ הנאשמת לעונש -